<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימן מ'</h1>
<h2>דף מג.</h2>
ועל המוסק שהוא מין חיה י"א שהוא זיעת חיה וי"א שהוא נעשה בחטוטרת חיה ידועה שמתקבץ על צוארה כמין דם ונקפא שם ונעשה מוסק ודאי מברכין עליו בורא מיני בשמים. ועל מי הורד שקורין איגרוש והלבונה והמסטיק וכיוצא בהם כתב הרמב"ם ז"ל שמברכין עליהן בורא עצי בשמים. והראב"ד ז"ל כתב שעל מי הורד מברך אשר נתן ריח טוב בפירות, וכ"כ הרשב"א ז"ל וי"א שעל מי הורד והלבונה והמסטיק אין מברכין עליהן אלא בורא מיני בשמים. וכן הר' יונה ז"ל נתן טעם לדברי הראב"ד ז"ל לפי שאין מי הורד באין מעץ הורד אלא מהפרי הנברא בתוכו. אמנם נוכל להעמיד דברי הרמב"ם ז"ל אחר שבאים מדבר שנברא בעצי הורד, אכן על כל דבר שלא נודע הברכה על נכון טוב לברך בורא מיני בשמים ויצא. כתב הרמב"ם ז"ל אם היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים שמברך על זה וחוזר ומברך על זה שאין האחד פוטר את חבירו אחר שאין ברכותיהן שוות. והראב"ד ז"ל כתב שאם היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים שמברכין עליהן בורא מיני בשמים שכוללת הכל.
